בגרות מאוחרת

בשלוש השנים האחרונות הייתי במעין "גיל התבגרות מאוחר".  לפני 3 שנים הרגשתי שמשהו בחיי לא זורם. חיפשתי את עצמי. חיפשתי את הייעוד, את המשמעות. תהיתי אם אני נמצאת במקום הנכון מבחינת העיסוק, הזוגיות, המגורים. שאלתי את עצמי הרבה שאלות. הרגשתי קושי. החלטתי שאני לוקחת את הזמן. יוצאת מהמרוץ. החלטתי ללכת עם הלב שלי ולבדוק מה קורה שם בפנים.

גיליתי על עצמי הרבה דברים שלא הכרתי וחזרתי לתובנות שנשכחו. נסעתי להודו למסע שלא אשכח לעולם, חיזקתי את הקשר עם ביתי ועם בן זוגי, לקחתי חלק במסע רגשי ונשמתי מעצים  – "בשביל הנשמה" אצל ליאה ארד, שבו קיבלתי כלי העצמה רבים. עברתי תהליך של אימון לחיים ולעסקים ועברתי קורס מאמנים בעצמי. אימנתי אחרים וגיליתי את האושר שמגיע כאשר את מעניקה מעצמך לאחרים, עוזרת לגרום להם לראות את החיובי בחייהם ומסייעת להם לבחור את הדרך הנכונה. לקחתי קורסים גם באמנות וציור ולמדתי קורס 5 הכניסות אל התת-מודע וסדנאות נוספות ב"מרכז ליאת דויטשר" . 

ועכשיו אני יוצאת לדרך חדשה. עברנו להתגורר בכפר יונה בבניין חדש עם נוף מרהיב, חזרתי לעסוק באמנות; פיתחתי טכניקות עבודה חדשות וקולקציות על בסיס יצירות האמנות שלי.

לקחתי חלק במסע רגשי ונשמתי מעצים, טיפחנו והחיינו את הזוגיות, הכרתי אנשי מקצוע מעולים שהפכו חברים לדרך והקמתי את האתר החדש, נראה לי שאני בדרך הנכונה ואני רק צריכה לדייק את עצמי קצת יותר, להתפתח ובעיקר לעשות מה שמרגיש לי נכון.  מאחלת לעצמי מלא הצלחה ולכן חברותי היקרות אני מודה שאתן איתי .

מזמינה אתכן להצטרף אלי למסע של החיים. מסע יומיומי של להתחבר פנימה. להיות בהוויה שאנחנו בוחרות. להתחבר למי שאנחנו ולמי שנועדנו להיות.

שלכן,

נטע