מה רציתי להגיד לקראת שנת 2020?
ראיתי שהרבה מחברי בפייסבוק מסכמים את שנת 2019 וקובעים מטרות ל2020. שאלתי את עצמי מה קורה אתי? למה אני לא מסכמת ומציבה מטרות?

הבנתי שאני זורמת, זורמת עם החיים, עם הגשם, עם הברקים והרעמים ועם השמש שמפציעה לרגעים והקשת והעננים. לומדת כל הזמן עוד משהו ועוד משהו. מתנסה בעוד משהו ועוד משהו, מציירת עוד ציור, רואה עוד סרט, קוראת עוד ספר, שרה לעצמי, כותבת, מעצבת עוד  תכשיט וזו משמעות החיים מבחינתי. לחיות אותם. כל בוקר שאני קמה, כל מקלחת, כל חיוך, כל חיבוק, כל ביס וכל לגימה… אלה החיים. ולחיות זו ההצלחה. אני לא מציבה מטרה, אני לא מתכננת לטווח ארוך, אני מקשיבה לעצמי, לאינטואיציה, לקול הפנימי, מחפשת את האושר בתוכי. 

בספר שאני קוראת כרגע: "כוחו של הרגע הזה" יש סיפור על קבצן שישב 30 שנה וקיבץ נדבות על קופסא ישנה שמעולם לא ניסה לפתוח. הקופסא היתה מלאה בזהב… וככה גם אנחנו רוב החיים מחפשים את האושר בחוץ. מציבים יעדים ומטרות ואף פעם לא באמת מגיעים לסיפוק כי כל מטרה שאנו משיגים היא רק עוד מטרה בדרך למטרה הבאה. ומתי נרגיש שהגענו? מתי נהנה באמת מכל מה שיש לנו?

האושר נמצא בתוכנו. כל ההישגים הם רק הרקע לחיים הפנימיים שלנו. לקום בבוקר ולקחת נשימה עמוקה, לחייך, להקשיב למוסיקה, ליהנות מהחיים… זה האושר שלי… זו המטרה…

בתכשיטים שאני מעצבת טמונה האנרגיה שאני יוצרת.  האהבה ליופי, לטבע, לצבעים ולצורות נמצאת בתכשיטים.

בקולקציה החדשה שעיצבתי הכנסתי  אלמנטים שיזכירו לי ולכל מי שעונדת אותם  את משמעות האושר. כל אחת יכולה למצוא את החיבור האישי שלה שיזכיר לה שהאושר נמצא בתוכה ושמה שקורה בחוץ זו השתקפות של מה שקורה בפנים.